אחריות המבוטח להפעלת אזעקה בביתו 

באחד מסופי השבוע יצאה משפחת שביט לחופשה. בבית נשאר הבן בן השבע עשרה.

"במהלך יום שישי ושבת", סיפר הבן לאחר מכן, "יצאתי ונכנסתי מספר פעמים לדירה, כאשר בכל פעם שיצאתי דרכתי את מערכת האזעקה. כך היה גם בפעם האחרונה בה יצאתי מהבית בסביבות השעה 11:00 בשבת".

כאשר הבן חזר, הסתבר כי פורצים ביקרו בדירה. תכשיטים בשווי רב נגנבו.

האם, מוניק שביט, פנתה לחברת הביטוח הראל, שם הייתה הדירה מבוטחת וביקשה את תגמולי הביטוח.

הראל דחתה את התביעה. הבן, כך טענה הראל, לא דרך את האזעקה כאשר יצא מהדירה בפעם האחרונה.

הראל הסתמכה על סעיף בפוליסה הקובע כי "תנאי מוקדם לכיסוי נזקי פריצה על פי פוליסה זו הוא קיום...מערכת אזעקה... המופעלת בכל עת היות הדירה בלתי מאוישת".

השופט אליהו בכר, מבית משפט השלום בתל אביב, האזין לעדויות הבן ואמו, שמע מומחים, עיין במסמכים והגיע למסקנה כי "מערכת האזעקה לא נדרכה עת עזב הבן את בית המשפחה בשבת".

"עם זאת", הדגיש השופט, "אין להאשים את זכרונו של הבן. קורה לא אחת, שאנשים שוכחים לבצע פעולה שהינה מבחינתם אוטומטית ומאחר שלא שמו ליבם לכך, הם משוכנעים שאומנם ביצעוה".

אולם, מקשה השופט, האם העובדה שהבן לא הפעיל את האזעקה פוטרת את חברת הביטוח מכל חבות.

הפוליסה דורשת כתנאי מוקדם לכיסוי נזקי פריצה את הפעלת האזעקה. אולם, התכשיטים מבוטחים גם במסגרת פרק בפוליסה הנקרא ביטוח כל הסיכונים.

בביטוח כל הסיכונים, לא מוטל על המבוטח להוכיח, אלא את עצם האובדן. אין הוא חייב להוכיח את סיבת האובדן וגם לא כיצד נגרם האובדן. לטיב הסיכון אין כל השפעה על התגבשות מקרה הביטוח. לא זו אף זו, מוסיף השופט, תוך הסתמכות על פסיקת בית המשפט העליון, "גישתו של בית המשפט כלפי שחרור המבטח מאחריותו תהא מצומצמת באופן יחסי, שכן ייחודה של פוליסה זו (כל הסיכונים) בכיסוי הרחב שהיא מעניקה למבוטח".

לאור כל אלה, קובע השופט בכר, הכיסוי שניתן בפרק ביטוח כל הסיכונים מחייב את הראל לשלם את תגמולי הביטוח לשביט. אובדן תכשיטים מכוסה אפילו לא פעלה האזעקה, שהרי ביטוח כל הסיכונים מכסה העלמות וגניבה גם ללא פריצה, הן מחוץ לבית והן בתוך הבית, תהא הסיבה אשר תהא. בדיוק כמו במצב בו היו התכשיטים נגנבים במלון באילת.

העובדה שביטוח כל הסיכונים נרכש במסגרת פוליסה מעורבת, יחד עם כיסוי לביטוח סיכונים מוגדרים, ממשיך השופט, אינה שוללת את תגמולי הביטוח מהמבוטח. במילים אחרות, החובה להפעיל את מערכת האזעקה בביטוח מפני פריצה, אינה חוצה את הגבול לביטוח כל הסיכונים.

לפיכך, פסק השופט, התנאי הדורש את הפעלת האזעקה אינו תקף בביטוח כל הסיכונים, אפילו התכשיטים נגנבו כתוצאה מפריצה בזמן שהבית לא היה מאויש.

"חברת הביטוח היא זו שניסחה את הפוליסה", מסיים השופט בכר, "לו ביקשה שלא לחוב [במקרה של אי הפעלת אזעקה], הייתי מצפה כי תטרח ותציין זאת במפורש כחלק מהחריגים גם בפרק כל הסיכונים. חברת ביטוח המבקשת לסייג חבותה, מן הראוי שתעשה כן באופן ברור, בולט ומובן. משלא עשתה כן, קמה חבותה ביחס לתכשיטים המבוטחים בפרק כל הסיכונים".

חברת הראל חויבה, אם כן, לשלם לשביט את מלוא תגמולי הביטוח עבור התכשיטים שנגנבו בפריצה.

מסמך מספר 580